הצילו! התיק שלי מדבר!

פתיחה

שָׁלוֹם לְכֻלָּם! אֵיזֶה כֵּיף שֶׁאַתֶּם כָּאן!

בְּרוּכִים הַבָּאִים לְעוֹד פֶּרֶק בַּפּוֹדְקָאסְט שֶׁל מֶרְכַּז הַלְּמִידָה אַרְיַאדְנָה!

אֲנִי מָרִינָה, הַמְּיַסֶּדֶת שֶׁל הַמֶּרְכָּז, וַאֲנִי מַמָּשׁ שְׂמֵחָה שֶׁאַתֶּם מִצְטָרְפִים אֵלַי שׁוּב!

בַּפּוֹדְקָאסְט שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עִבְרִית דֶּרֶךְ סִפּוּרִים, שְׁאֵלוֹת וְהַרְבֵּה דְּבָרִים מְעַנְיְנִים.

אֲבָל הַיּוֹם... הַיּוֹם יֵשׁ לָנוּ סִפּוּר קְצָת מוּזָר.

סִפּוּר עַל יֶלֶד, עַל בֵּית סֵפֶר, וְעַל תִּיק שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט!

כֵּן, כֵּן, שְׁמַעְתֶּם נָכוֹן. תִּיק שֶׁמְּדַבֵּר!

אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים לִי?

אָז תַּקְשִׁיבוּ טוֹב!

בוקר מוזר במיוחד

הַכֹּל הִתְחִיל בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר.

עֹמֶר, יֶלֶד בֶּן עָשָׂר, הִתְעוֹרֵר מְאֻחָר.

"אוֹי לֹא!" הוּא צָעַק. "הַשָּׁעָה כְּבָר שֶׁבַע וָחֵצִי!"

הוּא קָפַץ מֵהַמִּטָּה, רָץ לַשֵּׁרוּתִים, צִחְצַח שִׁנַּיִם, הִתְלַבֵּשׁ בִּמְהִירוּת וְרָץ לַמִּטְבָּח.

"אִמָּא! אֲנִי רָעֵב! אֵיפֹה הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁלִּי?"

"בַּתִּיק שֶׁלְּךָ!" עָנְתָה אִמָּא.

"וְאֵיפֹה הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלִּי?"

"בַּתִּיק!"

"וְהַקַּלְמָר?"

"גַּם בַּתִּיק!"

"וְאֵיפֹה הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי?"

אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עָלָיו וְאָמְרָה:

"עֹמֶר, הַנַּעֲלַיִם שֶׁלְּךָ עַל הָרַגְלַיִם!"

עֹמֶר הִסְתַּכֵּל לְמַטָּה.

"אָה... נָכוֹן."

הוּא לָקַח אֶת הַתִּיק וְרָץ לְבֵית הַסֵּפֶר.

הוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּתוֹךְ הַתִּיק שֶׁלּוֹ מִסְתַּתֶּרֶת הַפְתָּעָה גְּדוֹלָה מְאוֹד.

מי מדבר בכיתה?

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנָה בְּדִיּוּק עֹמֶר נִכְנַס לַכִּתָּה.

"בֹּקֶר טוֹב, יְלָדִים!" אָמְרָה הַמּוֹרָה יָעֵל.

"בֹּקֶר טוֹב!" עָנוּ כֻּלָּם.

הַמּוֹרָה הִתְחִילָה לִכְתֹּב עַל הַלּוּחַ.

וּפִתְאוֹם...

"אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָקוּם!"

כָּל הַיְּלָדִים הִסְתַּכְּלוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.

הַמּוֹרָה הִסְתּוֹבְבָה.

"מִי אָמַר אֶת זֶה?"

שֶׁקֶט.

אַף אֶחָד לֹא עָנָה.

הַמּוֹרָה הִמְשִׁיכָה לִכְתֹּב.

וְשׁוּב נִשְׁמַע קוֹל:

"תְּנוּ לִי עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת!"

הַפַּעַם הַקּוֹל הָיָה חָזָק יוֹתֵר.

כַּמָּה יְלָדִים הִתְחִילוּ לִצְחֹק.

הַמּוֹרָה הִסְתַּכְּלָה עַל עֹמֶר.

"עֹמֶר, אַתָּה מְדַבֵּר?"

"לֹא, הַמּוֹרָה! אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם!"

וְאָז נִשְׁמַע קוֹל נוֹסָף:

"אֲנִי רָעֵב!"

כָּל הַכִּתָּה הִתְפּוֹצְצָה מִצְּחוֹק!

הַמּוֹרָה הִתְקָרְבָה לַשֻּׁלְחָן שֶׁל עֹמֶר.

"עֹמֶר, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַתִּיק שֶׁלְּךָ."

עֹמֶר הִסְתַּכֵּל עַל הַתִּיק.

הַתִּיק הָיָה כָּחֹל, רָגִיל לְגַמְרֵי.

לֹא הָיוּ לוֹ עֵינַיִם.

לֹא הָיָה לוֹ פֶּה.

אֲבָל פִּתְאוֹם...

"אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה שִׁעוּרֵי בַּיִת!"

עֹמֶר קָפַץ מֵהַכִּסֵּא.

"הַצִּילוּ! הַתִּיק שֶׁלִּי מְדַבֵּר!"

מתחילים לחקור

עַכְשָׁו כָּל הַיְּלָדִים רָצוּ לָדַעַת מָה קוֹרֶה.

"אוּלַי יֵשׁ רוּחַ רְפָאִים בַּתִּיק!" אָמַר דָּנִיֵּאל.

"אוּלַי זֶה רוֹבּוֹט סוֹדִי!" אָמְרָה נֹעָה.

"אוּלַי זֶה הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁלְּךָ!" צָעַק יוֹאָב.

עֹמֶר הִסְתַּכֵּל עָלָיו.

"סֶנְדְּוִיץ' שֶׁמְּדַבֵּר?!"

יוֹאָב מָשַׁךְ בַּכְּתֵפַיִם.

"מָה? אוּלַי הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ!"

הַמּוֹרָה יָעֵל נִסְּתָה לֹא לִצְחֹק.

"טוֹב, יְלָדִים. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִבְדֹּק מָה יֵשׁ בַּתִּיק."

הִיא הִנִּיחָה אֶת הַתִּיק עַל הַשֻּׁלְחָן.

"עֹמֶר, תִּפְתַּח אוֹתוֹ, בְּבַקָּשָׁה."

עֹמֶר הִתְקָרֵב לְאַט.

הוּא פָּתַח אֶת הָרוֹכְסָן.

כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ.

קֹדֶם הוּא הוֹצִיא מַחְבֶּרֶת.

אַחַר כָּךְ קַלְמָר.

אַחַר כָּךְ בַּקְבּוּק מַיִם.

אַחַר כָּךְ בָּנָנָה.

וְאָז...

גֶּרֶב.

גֶּרֶב אַחַת, יְרֻקָּה, עִם צִיּוּר שֶׁל פִּיצָה!

כָּל הַכִּתָּה צָחֲקָה.

"עֹמֶר!" שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה. "לָמָּה יֵשׁ לְךָ גֶּרֶב בַּתִּיק?"

"אֲנִי... אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ!"

וְאָז שׁוּב נִשְׁמַע הַקּוֹל:

"אֲנִי רָעֵב!"

"זֶהוּ!" צָעַק עֹמֶר. "אֲנִי לֹא נוֹגֵעַ בַּתִּיק הַזֶּה יוֹתֵר!"

התעלומה נפתרת

הַמּוֹרָה הִכְנִיסָה אֶת הַיָּד לַתִּיק וְהוֹצִיאָה מַשֶּׁהוּ קָטָן וְיָרֹק.

זֶה הָיָה...

תֻּכִּי!

אֲבָל לֹא תֻּכִּי אֲמִתִּי.

זֶה הָיָה תֻּכִּי צַעֲצוּעַ, עִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּמְקוֹר כָּתֹם.

הַמּוֹרָה לָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר בַּגַּב שֶׁלּוֹ.

וְהַתֻּכִּי צָעַק:

"אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָקוּם!"

כֻּלָּם הִתְחִילוּ לִצְחֹק.

"אָההה!" אָמַר עֹמֶר. "עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין!"

הַתֻּכִּי הָיָה הַצַּעֲצוּעַ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, מִיָּה.

זֶה הָיָה תֻּכִּי מְיֻחָד שֶׁחוֹזֵר עַל מִשְׁפָּטִים שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב מִיָּה שִׂחֲקָה אִתּוֹ.

הִיא שָׁמְעָה אֶת עֹמֶר אוֹמֵר:

"אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה שִׁעוּרֵי בַּיִת!"

אָז גַּם הַתֻּכִּי אָמַר:

"אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה שִׁעוּרֵי בַּיִת!"

בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא נִסְּתָה לְהָעִיר אֶת עֹמֶר, הוּא צָעַק:

"אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָקוּם! תְּנוּ לִי עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת!"

וּבַמִּטְבָּח הוּא אָמַר:

"אֲנִי רָעֵב!"

וְהַתֻּכִּי חָזַר גַּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה.

מִיָּה חָשְׁבָה שֶׁזֶּה מַצְחִיק מְאוֹד.

לִפְנֵי שֶׁעֹמֶר יָצָא מֵהַבַּיִת, הִיא הִכְנִיסָה אֶת הַתֻּכִּי לַתִּיק שֶׁלּוֹ.

אֲבָל הִיא שָׁכְחָה לְסַפֵּר לוֹ!

ועכשיו גם המורה מדברת עם התוכי

הַמּוֹרָה יָעֵל הִסְתַּכְּלָה עַל הַתֻּכִּי וְחִיְּכָה.

"טוֹב, תֻּכִּי קָטָן, אִם אַתָּה כְּבָר בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד מַשֶּׁהוּ?"

הַתֻּכִּי שָׁתַק.

"אַתָּה יוֹדֵעַ חֶשְׁבּוֹן?" שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה.

שֶׁקֶט.

"אַתָּה יוֹדֵעַ לִקְרֹא?"

שֶׁקֶט.

"אוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ לְהָכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת?"

וּפִתְאוֹם הַתֻּכִּי צָעַק:

"אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה שִׁעוּרֵי בַּיִת!"

כָּל הַכִּתָּה הִתְגַּלְגְּלָה מִצְּחוֹק.

הַמּוֹרָה יָעֵל צָחֲקָה גַּם הִיא.

"טוֹב, לְפָחוֹת הוּא אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת!"

וְאָז קָרָה מַשֶּׁהוּ עוֹד יוֹתֵר מַצְחִיק.

הַמּוֹרָה אָמְרָה:

"יְלָדִים, הַיּוֹם אֵין שִׁעוּרֵי בַּיִת!"

כֻּלָּם צָעֲקוּ:

"יֵשׁשׁשׁשׁ!"

וְהַתֻּכִּי חָזַר אַחֲרֵיהֶם בְּקוֹל חָזָק:

"יֵשׁשׁשׁשׁ!"

עֹמֶר הֵרִים אֶת הַתֻּכִּי וְאָמַר:

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? אוּלַי בְּכָל זֹאת כְּדַאי שֶׁתָּבוֹא לְבֵית הַסֵּפֶר כָּל יוֹם!"

אֲבָל אָז הַמּוֹרָה יָעֵל אָמְרָה:

"עֹמֶר, רַק בִּתְנַאי אֶחָד."

"אֵיזֶה תְּנַאי?"

"שֶׁהוּא לֹא יַעֲנֶה בִּמְקוֹמְךָ בַּמִּבְחָן!"

סוף הסיפור? לא בדיוק!

בְּסוֹף הַיּוֹם עֹמֶר חָזַר הַבַּיְתָה.

מִיָּה, אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, רָצָה אֵלָיו.

"עֹמֶר! עֹמֶר! אֵיךְ הָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר?"

עֹמֶר הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ.

"מִיָּה, לָמָּה הִכְנַסְתְּ לִי תֻּכִּי לַתִּיק?"

מִיָּה חִיְּכָה.

"כִּי רָצִיתִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ מְשַׁעֲמֵם!"

"וְלָמָּה הִכְנַסְתְּ לִי גֶּרֶב יְרֻקָּה?"

מִיָּה הִסְתַּכְּלָה עָלָיו בְּהַפְתָּעָה.

"גֶּרֶב? אֵיזוֹ גֶּרֶב?"

עֹמֶר הוֹצִיא אֶת הַגֶּרֶב מֵהַתִּיק.

מִיָּה הִתְחִילָה לִצְחֹק.

"אוֹי! זֹאת הַגֶּרֶב שֶׁחִפַּשְׂתִּי בַּבֹּקֶר!"

עֹמֶר נֶאֱנַח.

"מִיָּה, מָחָר בַּבֹּקֶר אֲנִי בּוֹדֵק אֶת כָּל הַתִּיק שֶׁלִּי!"

מִיָּה חִיְּכָה חִיּוּךְ קָטָן וְשָׁאֲלָה:

"גַּם אֶת הַכִּיס הַקָּטָן מִקָּדִימָה?"

עֹמֶר הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ.

"לָמָּה? מָה יֵשׁ בַּכִּיס הַקָּטָן?"

מִיָּה רַק צָחֲקָה וּבָרְחָה לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ.

עֹמֶר פָּתַח אֶת הַכִּיס הַקָּטָן.

וּבְתוֹכוֹ...

הָיְתָה בֻּבַּת עַכְבָּר קְטַנָּה!

הוּא לָחַץ עָלֶיהָ בְּטָעוּת.

וְהָעַכְבָּר צָעַק:

"פִּיפּ! פִּיפּ!"

עֹמֶר תָּפַס אֶת הָרֹאשׁ.

"מִיָּהההההה!"

ועכשיו תורכם!

נוּ, יְלָדִים, מָה אַתֶּם אוֹמְרִים?

הֱיִיתֶם רוֹצִים תִּיק שֶׁמְּדַבֵּר?

וְאִם הַתִּיק שֶׁלָּכֶם הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר, מָה הוּא הָיָה אוֹמֵר?

אוּלַי:

"דַּי! אֲנִי כָּבֵד מִדַּי!"

אוֹ:

"אֵיפֹה שִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלְּךָ?"

אוֹ אוּלַי:

"תּוֹצִיאוּ אוֹתִי כְּבָר לְחֹפֶשׁ!"

וְעַכְשָׁו יֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ שְׁאֵלוֹת בִּשְׁבִילְכֶם!

שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה:

מִי הִכְנִיס אֶת הַתֻּכִּי לַתִּיק שֶׁל עֹמֶר?

שְׁאֵלָה שְׁנִיָּה:

אֵיזֶה דָּבָר מוּזָר נוֹסָף עֹמֶר מָצָא בַּתִּיק שֶׁלּוֹ?

וְהַשְּׁאֵלָה הַשְּׁלִישִׁית, הֲכִי מַצְחִיקָה:

אִם הַתִּיק שֶׁלָּכֶם הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר, מָה הוּא הָיָה אוֹמֵר?

אֲנִי מַמָּשׁ רוֹצָה לִקְרֹא אֶת הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁלָּכֶם!

אָז תִּכְתְּבוּ לִי אוֹתָן בַּתְּגוּבוֹת מִתַּחַת לַפֶּרֶק הַזֶּה.

תְּנַסּוּ לִכְתֹּב בְּעִבְרִית, אֲפִלּוּ מִשְׁפָּט אֶחָד קָצָר.

אֶפְשָׁר לְמָשָׁל לִכְתֹּב:

"הַתִּיק שֶׁלִּי הָיָה אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לִישֹׁן!"

אוֹ:

"הַתִּיק שֶׁלִּי הָיָה אוֹמֵר: לָמָּה יֵשׁ בְּתוֹכִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סְפָרִים?"

מֻתָּר לִטְעוֹת, כָּכָה לוֹמְדִים!

אֲנִי מַבְטִיחָה לִקְרֹא אֶת הַתְּגוּבוֹת שֶׁלָּכֶם, וַאֲנִי מַמָּשׁ סַקְרָנִית לִרְאוֹת אֵילוּ מִשְׁפָּטִים מַצְחִיקִים תַּמְצִיאוּ!

סיום

טוֹב, חֲבֵרִים, הִגַּעְנוּ לְסוֹף הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ!

אֲנִי מְקַוָּה שֶׁנֶּהֱנֵיתֶם, צְחַקְתֶּם וְגַם לְמַדְתֶּם כַּמָּה מִלִּים חֲדָשׁוֹת בְּעִבְרִית.

אֲנִי מָרִינָה, מְיַסֶּדֶת מֶרְכַּז הַלְּמִידָה אַרְיַאדְנָה.

תּוֹדָה שֶׁהִקְשַׁבְתֶּם לִי הַיּוֹם!

וְאַל תִּשְׁכְּחוּ לִכְתֹּב לִי בַּתְּגוּבוֹת מָה הַתִּיק שֶׁלָּכֶם הָיָה אוֹמֵר!

נִתְרָאֶה בַּפֶּרֶק הַבָּא עִם עוֹד סִפּוּר מַצְחִיק וּמַפְתִּיעַ.

וְעַד אָז...

תִּבְדְּקוּ טוֹב מָה יֵשׁ לָכֶם בַּתִּיק!

לְהִתְרָאוֹת!

הַקַּרְיָנוּת הוּפְקָה בְּאֶמְצָעוּת בִּינָה מְלָאכוּתִית, עַל בְּסִיס קוֹלָהּ שֶׁל הַמְּסַפֶּרֶת.